הרצאה מצחיקה לעובדים: 60 דקות, צחוק שנולד בחדר

    מה הופך הרצאה לעובדים למצחיקה באמת, איפה הקשב נשבר, ומה מודל W.A.N.D עושה ב-60 דקות מול 80 איש בחדר ישיבות.

    6 דקות קריאה

    נטע ברסלר עומד מול חדר ישיבות מלא בעובדים ומחזיק פתק מקופל באוויר תוך כדי הרצאה.
    • הופיע בנטפליקס
    • מקום 7 בעולם במנטליזם
    • מופעים והרצאות לחברות
    בעמוד הזה
    1. למה הרצאה "מצחיקה" היא בדרך כלל ההבטחה הכי חלשה בשוק?
    2. מה בעצם קורה ב-60 הדקות?
    3. איפה הקשב נשבר, ואיך יודעים את זה מראש?
    4. לאילו אירועים זה מתאים?
    5. מתי לא כדאי להזמין אותי?
    6. כמה זה עולה?
    7. איך בודקים אותי לפני שמזמינים?
    8. מה לעשות עכשיו

    כמה פעמים ישבת בהרצאה שהובטח עליה שהיא "מצחיקה", וגילית שהמרצה פשוט מספר בדיחה אחת בפתיחה ואז חוזר לסליידים?

    זה הדפוס. מישהו במשאבי אנוש קיבל משימה: למצוא תוכן ליום עובדים, משהו שלא ירדים, משהו שאנשים ידברו עליו גם למחרת. חיפשת הרצאה מצחיקה לעובדים כי הפחד האמיתי שלך הוא לא שהתוכן יהיה גרוע. הפחד הוא שבדקה 14 חצי מהחדר יהיה בטלפון, ואת זה יזכרו.

    בעיניי, זו שאלה נכונה לחלוטין. פשוט לא בגלל הסיבה שרוב האנשים חושבים.

    למה הרצאה "מצחיקה" היא בדרך כלל ההבטחה הכי חלשה בשוק?

    תכל'ס, אפשר להצחיק חדר של עובדים בשלוש דרכים. אחת, בדיחות מוכנות מראש. שתיים, לרדת על מישהו בחדר. שלוש, ליצור מצב שבו הצחוק נולד ממה שקורה באמת בין האנשים שיושבים שם.

    הראשונה מתיישנת תוך דקה וחצי, כי הקהל מזהה חומר ארוז. השנייה פשוט אסורה אצלי, גם אם זה עובד לרגע. אתה לא משאיר עובד שצוחקים עליו בחדר עם המנהלת שלו לעוד שנתיים.

    נשארת השלישית. וזו בדיוק הנקודה שבה מנטליזם וקומדיה נפגשים.

    כשאני אומר למישהי בשורה השנייה מה היא חשבה לפני ארבע שניות, הצחוק בחדר הוא לא צחוק מבדיחה. זה צחוק של הפתעה. התגובה האוטומטית של מוח שקיבל מידע שלא אמור להיות שם. הוא חזק יותר, הוא כן יותר, והוא שייך לחדר הספציפי הזה ולא לאף חדר אחר.

    כתבתי על זה בהרחבה במאמר על אמן חושים מצחיק ו-45 דקות שהצחוק בהן לא מתוכנן, וזה אותו עיקרון בדיוק גם כשזה הרצאה ולא מופע.

    מה בעצם קורה ב-60 הדקות?

    ההרצאה לעובדים שאני מעביר בנויה סביב מודל שאני קורא לו W.A.N.D. ארבעה מנגנונים שבאמצעותם אפשר להזיז קשב, לייצר ודאות מזויפת, ולגרום לאדם לבחור משהו ולהיות משוכנע שזו הייתה הבחירה שלו.

    הדרך שבה אני מלמד את זה היא פשוטה: אני מפעיל את המנגנון על החדר, ואז מפרק אותו מולם.

    קודם הם חווים. אחר כך הם מבינים מה קרה להם. הפער בין שתי הנקודות האלה הוא איפה הצחוק יושב, ובמקרה זה גם איפה הלמידה יושבת.

    המבנה הטיפוסי:

    • דקות 0 עד 8: הדגמה שמייצרת ספק. אף אחד עוד לא יודע מה זה הולך להיות.
    • דקות 8 עד 25: פירוק של שני מנגנוני קשב, עם מעורבות של אנשים מהקהל.
    • דקות 25 עד 45: החלק שבו זה נוגע בעבודה שלהם. איך מוכרים להם, איך הם מוכרים, איפה הם טועים בקריאת לקוח.
    • דקות 45 עד 60: הדגמה אחת גדולה, בלי הסבר. יוצאים עם שאלה פתוחה.

    אם אתה רוצה את הפירוק המלא של המודל, כתבתי עליו בנפרד במאמר הרצאה מעניינת לעובדים: מודל W.A.N.D ב-60 דקות.

    איפה הקשב נשבר, ואיך יודעים את זה מראש?

    יש נקודה די קבועה. סביב דקה 11 עד 13, אחרי שההתלהבות הראשונית נגמרה ולפני שנוצר קשר אמיתי לתוכן, החדר מחליט אם הוא נשאר או עובר לטלפון.

    אני בונה סביב הנקודה הזאת במכוון. בדיוק שם נכנסת הדגמה שדורשת מתנדב, כי ברגע שמישהו מהחדר קם ועומד לידי, כל השאר מפסיקים להיות קהל ומתחילים להיות חברים של מישהו שעל הבמה. זה שינוי מצב, לא טריק.

    אגב, זו גם הסיבה שאני מבקש לדעת מראש כמה אנשים יהיו בחדר. 25 איש ו-120 איש הם שתי הרצאות שונות לגמרי, עם אותו תוכן.

    לאילו אירועים זה מתאים?

    • ימי עובדים וכנסים ארגוניים
    • ימי גיבוש וימי צוות
    • כנסי מכירות וכנסי לקוחות
    • אירועי סוף שנה של חברות
    • ערבי השקה ואירועי מותג

    אם מה שאתה מחפש הוא בעצם בידור טהור לערב, בלי החלק התוכני, אז מה שמתאים לך הוא אמן חושים לאירוע חברה ולא הרצאה. זה פורמט אחר, לוח זמנים אחר, והציפייה מהקהל אחרת.

    מתי לא כדאי להזמין אותי?

    בואו נודה באמת: יש מצבים שבהם ההרצאה הזאת תיפול, וזה לא בגלל הקהל.

    מצב ראשון: אחרי ארוחת צהריים כבדה, בחדר בלי חלונות, כשזה הפריט השלישי ברצף. אני לא קוסם במובן הזה. אם הסדר דחף אותי לשעה 14:30 אחרי שתי הרצאות קודמות, החדר כבר מת ואני אעבוד קשה בשביל חצי תוצאה. עדיף להזיז אותי לפתיחה או להכניס הפסקה אמיתית.

    מצב שני: כשהחברה בתוך פיטורים או משבר שלא דיברו עליו. הרצאה מצחיקה בחדר כזה מרגישה כמו לעג. ראיתי את זה. עדיף לדחות.

    מצב שלישי, וזה הכי חשוב: אם מה שאתם באמת צריכים זה סדנה שבה אנשים מתאמנים ויוצאים עם כלי בידיים, הרצאה של 60 דקות היא הפורמט הלא נכון. תגידו לי את זה ואני אכוון אתכם לפורמט אחר או לאדם אחר. אני לא מרוויח כלום מהרצאה שמישהו יוצא ממנה ומרגיש שזה היה נחמד אבל חסר.

    כמה זה עולה?

    שאלה הוגנת, ואני לא אתחמק ממנה.

    מה שמזיז את המספר בפועל:

    • אורך: 45 דקות, 60 דקות או פורמט מורחב עם סדנה.
    • גודל קהל: 30 איש בחדר ישיבות מול 200 באולם זה הבדל בהגברה, בציוד ובאופן שבו אני עובד.
    • מיקום ונסיעה: הרצאה במרכז מול הרצאה באילת היא יום עבודה שונה לגמרי.
    • יום בשבוע ושעה: סופי שבוע וערבים מתומחרים אחרת מיום שלישי בבוקר.
    • דרישות טכניות: אם צריך הגברה, תאורה או מסך, זה נכנס לחשבון.

    את הטווח המעודכן אני מפרט בדף אמן חושים מחיר, כולל מה נכנס ומה לא. אני לא נותן מספר באוויר לפני שאני יודע תאריך, עיר וכמה אנשים.

    איך בודקים אותי לפני שמזמינים?

    היופי פה הוא שאפשר לבדוק די הרבה בלי לדבר איתי בכלל. סרטון של 40 שניות מראה לך את הרגע הכי טוב של השנה, וזה לא אומר כלום על איך נראית דקה 37. כתבתי על זה רשימת בדיקה במאמר על מה לבדוק אצל אמן חושים מומלץ מעבר לוידאו קצר.

    מה שזה אומר זה שכדאי לבקש וידאו ארוך, לשאול על קהל דומה לשלכם, ולברר מה קורה אם הלו"ז מזיז אתכם בחצי שעה (זה קורה כמעט תמיד).

    ואם אתם שוקלים את זה כחלק מיום גיבוש שלם ולא כפריט בודד, שווה לקרוא מתי יום גיבוש עם אמן חושים עובד ומתי לא, כי הפורמט רגיש מאוד לסדר היום.

    מה לעשות עכשיו

    בשורה התחתונה, ההחלטה שעומדת מולך היא לא אם להזמין אותי. היא אם מה שאתה מחפש הוא 60 דקות שהחדר צוחק בהן וגם יוצא עם משהו בראש, או סתם מילוי זמן נעים בין הצהריים לסיכום של המנכ"ל. שתי התשובות לגיטימיות, הן פשוט מובילות לשני פורמטים שונים.

    אם זו הראשונה, שלח לי בעמוד יצירת הקשר או בוואטסאפ שלושה דברים: תאריך, עיר, וכמה אנשים יהיו בחדר. אם אתה כבר יודע באיזו שעה ביום זה נופל, תוסיף גם את זה. משם אני יודע להגיד לך אם זה הפורמט הנכון, או לחסוך לך שיחה.

    שאלות שחוזרות

    כמה אנשים זה הגודל האידיאלי לחדר?

    ההרצאה עובדת טוב מ-25 איש ועד בערך 150. מתחת ל-25 זה מרגיש כמו שיחה ולא כמו הרצאה, ואז עדיף פורמט סדנתי. מעל 150 צריך הגברה טובה ומסך, כי חלק מההדגמות מבוססות על דברים קטנים שקורים בידיים. תגיד לי את המספר מראש ואני מתאים את ההדגמות בהתאם.

    צריך סליידים או מצגת?

    לא. אני עובד בלי מצגת, וזה החלטה מכוונת: ברגע שיש מסך מאחורי, חצי מהקהל קורא במקום להקשיב. מה שכן צריך זה מיקרופון אלחוטי, תאורה שמאירה את הפנים שלי, ומקום לעמוד שבו גם השורה האחרונה רואה את הידיים. בחדרים גדולים נוסיף מסך עם צילום חי בלבד.

    מה קורה אם הלוח זמנים מתעכב ונשארו לי 40 דקות במקום 60?

    זה קורה כמעט בכל אירוע ארגוני, ואני בונה את ההרצאה מודולרית בדיוק בשביל זה. יש גרסה של 45 דקות שמוותרת על אחד מארבעת המנגנונים ושומרת על המבנה. מה שאני מבקש זה שתעדכן אותי לפני שאני עולה ולא תוך כדי, כדי שאדע מאיפה לחתוך.

    האם ההרצאה מתאימה גם לקהל טכני, כמו מהנדסים ומפתחים?

    כן, ולרוב זה הקהל הכי טוב. קהל טכני מנסה לפרק את המנגנון בזמן אמת, וזה בדיוק מה שאני רוצה. החלק על הטיות קשב והחלטות מקבל שם משמעות מעשית, כי אלה אנשים שבונים ממשקים שמשפיעים על התנהגות של משתמשים. אני מעמיק יותר בחלק הזה כשאני יודע מראש מי בחדר.

    אפשר לשלב את ההרצאה עם מופע בערב של אותו יום?

    אפשר, וזה שילוב שעובד יפה בימי חברה: הרצאה של 60 דקות בבוקר ומופע קצר יותר בערב, עם חומר שונה לחלוטין. חשוב שיהיה ביניהם הפסקה אמיתית ולא רצף, ושהערב לא יתחיל אחרי שהקהל כבר שמונה שעות באותו מלון. זה משפיע על התמחור כיום עבודה מלא.

    נטע ברסלר

    מי כותב כאן

    נטע ברסלר, אמן חושים וחוקר תפיסה. מקום 7 בעולם במנטליזם, הופיע בנטפליקס, מופיע ומרצה בחברות ובכנסים בארץ ובעולם. כל מה שכתוב כאן נכתב מהבמה, לא מהספרייה.

    עוד על נטע

    קראו גם

    השאירו פרטים ואחזור אליכם