אירוע חברה רעיונות: פעיל, פסיבי או עם ערך מוסף

כמה פעמים כבר ישבתם מול טבלת אקסל עם הכותרת "אטרקציה" ותא ריק לידה?

זה בדרך כלל השלב שבו מחפשים אירוע חברה רעיונות ומקבלים רשימה של עשרים פריטים בלי שום היגיון פנימי: אסקייפ רום, VR, סדנת קוקטיילים, פוטובות, להקת קאברים, ODT בשטח, קריוקי, סטנדאפ. הרשימה הזו לא עוזרת, כי היא ערימה ולא מיון.

בעיניי יש רק שלוש משפחות של רעיונות, וכל משפחה דורשת מצב אחר של קהל. פעילות שמפעילה את האנשים, בידור שהם צופים בו, ותוכן שנשאר איתם ביום שאחרי. ברגע שממיינים ככה, רוב הלבטים נפתרים לבד.

אני אמן חושים, ואני עומד מול קהלים של חברות וארגונים. מהזווית שלי, הדבר שמכריע הוא לא כמה הרעיון נשמע כיף בישיבת צוות, אלא באיזה מצב הקהל יהיה כשהרעיון יפגוש אותו.

אירוע חברה רעיונות: למה רובם נופלים דווקא בחדר?

בואו נודה באמת: רוב הרעיונות נבחנים לפי כמה הם מעניינים, ולא לפי התנאים שהם דורשים.

משפחה ראשונה, פעילות שמפעילה. ODT בשטח, אסקייפ רום, סדנת בישול, VR. אלה רעיונות מצוינים, אבל רק בחלון מאוד מסוים: יום, אור, אנשים לבושים בנוח, ולפני הארוחה. ODT בשלוש אחר הצהריים עם צוות שהגיע מאוטובוס זו חוויה. אותו ODT בתשע בערב אחרי מנה עיקרית זה עונש. VR וסדנאות דורשות תורים ועמדות, כלומר חצי מהקהל ממתין בזמן שהחצי השני משחק.

משפחה שנייה, בידור צפייתי. להקה, די.ג'יי, סטנדאפ, מופע במה. זה מה שעובד כשאנשים כבר ישובים ושבעים ולא מתכוונים לקום. להקה טובה היא נהדרת לאווירה, אבל היא מוזיקה ברקע ולא תעביר שום מסר של החברה.

משפחה שלישית, תוכן עם ערך מוסף. הרצאה, סדנה, מפגש תוכן. דורשת ראשים פנויים, ולכן כמעט תמיד צריכה להיות ביום ולא בסוף ערב.

ויש עוד קטגוריה קטנה שאני קורא לה תחנות רקע: פוטובות, שולחנות קזינו, נגנים משוטטים, קסם בין השולחנות. היא לא מתחרה על הקשב של כולם במקביל, ולכן היא שורדת כמעט כל חלל.

מה עובד כשכולם כבר יושבים ושבעים?

לשעה הזו מגיעים בדרך כלל שלושה מועמדים: סטנדאפיסט, להקה, או מופע במה.

להקה תמלא את החלל בצליל ותעלה אנרגיה, אבל היא לא יוצרת רגע משותף אחד שכולם מדברים עליו אחר כך. סטנדאפ עובד יפה, בתנאי שהחומר מתאים לקהל מעורב ושיש מי שמוודא שאף מחלקה לא נפגעת בדרך. מרצה אורח בשעה הזו, בעיניי, זו טעות נפוצה: בשעה הזו הראש כבד.

מופע מנטליזם יושב בדיוק בחפיפה. הוא בידור, אבל הוא מבוסס על השתתפות של אנשים מהקהל, ולכן הוא מייצר את הרגע הזה שבו כל האולם צועק יחד.

המופע שלי, שמונה שקרים, נמשך בדרך כלל כחמישים דקות וניתן לקצר או להאריך בתיאום. הוא מתאים לגילאי עשר ומעלה והוא לא מופע ילדים. הוא רץ מסלון ועד אולם בגודל תיאטרון. כתבתי בנפרד על מה קורה למופע במסיבת חברה כשהאוכל כבר נגמר, כי זה בדיוק הרגע שבו הפורמט הזה הכי חזק.

הדבר שהכי חשוב לי שתדעו: ההשתתפות התנדבותית לחלוטין. עולה לבמה רק מי שרוצה, סירוב מתקבל בכבוד, ואני לא מביך אף אחד ולא עושה צחוק על חשבון מישהו.

איך הופכים רעיון כללי למשהו של החברה שלנו?

כאן ההבדל בין אטרקציה שאפשר להדביק על כל אירוע לבין משהו שמרגיש שייך.

בתוך המופע אפשר לשלב בדיחות פנימיות של הארגון, את התחום שבו החברה עוסקת, ציון אבן דרך, הוקרה לעובדים מצטיינים, ולפעמים מסר ספציפי שההנהלה רוצה להעביר. מה שזה אומר זה שאותו מופע נשמע אחרת בחברת סייבר ואחרת במשרד רואי חשבון.

זה, אגב, הדבר שלהקה או פוטובות לא יכולים לעשות. הם מוסיפים אווירה, לא תוכן.

אם אתם בשלב של השוואת פורמטים, יש לי עמוד שלם על אמן חושים לאירוע חברה שמפרט מה כל אפשרות דורשת מהחדר.

מה עושים כשאין במה בכלל?

קוקטייל פתוח, ערב השקה, כנס עם הפסקות ארוכות. אין במה, אין ישיבה מסודרת, ויש רעש.

לרגע הזה בדרך כלל מציעים פוטובות, שולחן קזינו או נגנים משוטטים. פוטובות זה כיף, אבל זה פס ייצור: עומדים, מצטלמים, הולכים. שולחן קזינו מצוין לקבוצה קטנה שאוהבת את זה, וחסר משמעות לכל מי שלא ניגש. נגנים משוטטים נבלעים בתוך הרעש של מאה אנשים שמדברים.

קסם קרוב בין השולחנות, מה שאני קורא לו Personal Magic, פותר דווקא את בעיית האינטראקציה. אני מגיע לקבוצה קטנה, בגובה העיניים, והקסם קורה בידיים שלהם. ברעש זה עובד כי לא צריך להשתיק אולם שלם, רק שולחן אחד.

בערך חמש עד עשר דקות בכל שולחן, בין שישה לשנים עשר שולחנות בשעה. הערכת התכנון שלי היא חמישים עד מאה ועשרים אורחים בשעה. זו הערכה לתכנון ולא הבטחה להגיע לכל אורח.

הפורמט רץ גם כחימום של חצי שעה עד שעה לפני מופע במה, וגם כפעילות עצמאית של שעתיים עד שלוש. אפשר להוסיף מראש, בתוספת תשלום, תמונות פולארויד כמזכרת או קלפים ממותגים.

ומה אם רוצים שיישאר מזה משהו ביום שאחרי?

יש מנהלים שאומרים לי משפט שאני אוהב: "אנחנו לא רוצים רק בידור".

המועמדים הרגילים כאן הם ODT עם מנחה שמסכם תובנות, או מרצה מוטיבציה. ל-ODT יש יתרון אמיתי בשבירת קרח פיזית בין מחלקות, אבל הוא דורש שטח, בגדים מתאימים ואנשים שמוכנים להזיע. הרצאת מוטיבציה דורשת רק כיסאות, ולכן היא גמישה, אבל אם היא כולה סיפור אישי של המרצה, לרוב לא נשאר ממנה כלי.

ההרצאה שלי, להיכנס לקופסא, שנקראת גם WAND, עוסקת בעיצוב אמונה מעשי: איך המידע שאנשים קולטים הופך לאמונה שהם בונים. חמישה עקרונות: קשב, ודאות, פליאה, סיפור ואמונה.

המבנה הוא WOW, שבו הקהל חווה הדגמות מנטליזם, HOW, שבו אני מסביר למה הן עבדו, ו-NOW, שבו כל משתתף מחבר את זה לעבודה שלו עם חוברת אישית. רלוונטי למכירות, שיווק, ניהול, משא ומתן, מיתוג ומשאבי אנוש.

היא רצה בזום של שעה, במפגש פרונטלי של שעה, בעומק של שעתיים, או כסדרה של חמישה מפגשים. לפני כל הרצאה לעובדים אני שולח שאלון למנהל על הארגון והאתגרים שלו, ומתאים לפיו את הדוגמאות והקסמים.

ומה עם כנס או תערוכה, זה אותו דבר?

לא. ביתן בתערוכה זו עבודה אחרת לגמרי, וגם קהל אחר: אנשים שעוברים במסדרון ולא התחייבו לשום דבר.

שם אני מתחיל מאדם אחד, גורם לו לצחוק ולמחוא כפיים, והרעש מושך את הבאים אחריו עד שנוצר קהל סביב הדוכן. הדבר שאני הכי צריך מראש הוא המסר השיווקי של החברה, כי אני בונה אותו לתוך הקסם.

תוך כדי אני שואל שאלות שבודקות, לפי קריטריונים שאתם נותנים לי, אם מדובר בליד רלוונטי, ומעביר את המבקר לאנשי המכירות בביתן. אני לא סוגר מכירות בעצמי. מי שמחפש אמן חושים לתערוכה מחפש מנוע תנועה, לא מופע.

מתי לא כדאי להזמין אותי

אם האירוע בעיקר לילדים, אני לא האיש. המופע מתאים לנוער ולמבוגרים.

אם אין שום אפשרות להשתיק את החלל, גם לא לחמישים דקות, שקלו קסם בין השולחנות במקום במה.

ואם מה שאתם באמת צריכים זו פעילות פיזית שמוציאה אנשים מהכיסא כדי לשבור קרח בין מחלקות, לכו על ODT או אסקייפ רום. אני עובד על קשב, לא על תנועה. אני גם מופיע בעברית ובאנגלית בלבד.

צ'קליסט לפני שסוגרים אטרקציה

• באיזו שעה האטרקציה ומה מצב הקהל בה: לפני האוכל או אחריו, יושבים או עומדים.
• האם יש הגברה בחלל, ואם לא, האם צריך שאביא (מומלצת בכל פורמט במה). תאורה היא אופציונלית.
• מה גיל הקהל: המופע מתאים מגיל עשר ומעלה ואינו מופע ילדים.
• האם יש מסר, אבן דרך, בדיחה פנימית או עובדים מצטיינים שתרצו לשלב.
• אם הקהל דתי או חרדי, לציין מראש כדי שנתאים ניסוח ותוכן.
• אם מדובר בהרצאה, מי המנהל שימלא את השאלון על הארגון.
• אם רוצים פולארויד או קלפים ממותגים, להחליט מראש, כי זה דורש הכנה.

איך סוגרים תאריך

אם עדיין לא ברור לכם איזה פורמט מתאים, אפשר לקרוא על ההבדל בין מופע במה, קסם קרוב וביתן בתערוכה. ואם השאלה הראשונה שלכם היא כמה זה עולה, כתבתי בנפרד על מה משפיע על מחיר של אמן חושים לאירוע: השירות, האורך, ההתאמה האישית, התוספות, המקום והתאריך.

הצעד המעשי: שלחו בטופס יצירת הקשר באתר או בוואטסאפ את התאריך, העיר או שם האולם, כמות המשתתפים הצפויה והשעה המשוערת של האטרקציה. אורי, המנהל האישי שלי, יחזור אליכם, יברר פרטים ויגיד לכם איזה פורמט מתאים לאירוע הזה. תאריך נשמר לזמן מוגבל עד לחתימת חוזה, אז אם יש לכם תאריך ביד, עדיף לשלוח אותו עכשיו.