אמן חושים בחיפה: למה אני שואל קודם על החניה
מחפשים אמן חושים בחיפה? מה באמת קובע אם המופע יעבוד: האולם, המדרון, שעת המופע והקהל שכבר אכל. וגם מתי עדיף שלא תזמינו אותי.
7 דקות קריאה

- הופיע בנטפליקס
- מקום 7 בעולם במנטליזם
- מופעים והרצאות לחברות
בעמוד הזה
אתם מחפשים אמן חושים בחיפה, וכנראה כבר יש לכם תאריך, אולם, ומישהו בוועדה ששאל "אבל זה יתאים לקהל שלנו?". אז תכל'ס, הנה התשובה הארוכה.
אני עושה מופע במה שנקרא שמונה שקרים. אחרי שנים של הופעות בחיפה ובקריות, גיליתי משהו שנשמע מוזר: השאלה הראשונה שאני שואל מפיק בחיפה היא לא על הקהל ולא על התקציב. היא על הגישה לבמה.
לא כי אני עצלן (טוב, גם). כי בחיפה זה משנה יותר מבכל עיר אחרת בארץ.
מה שונה בהפקת מופע של אמן חושים בחיפה לעומת המרכז?
חיפה בנויה על הר. זה נשמע כמו הערה תיירותית, אבל זה משפיע ישירות על ערב אירועים.
אולמות על הכרמל נמצאים לא פעם בקומה שאי אפשר להגיע אליה עם עגלה. מרתפי מלונות עם מסדרון צר. מרכזי כנסים שבהם הפריקה היא בקומת חניון וממנה מעלית אחת שמשותפת לאורחים. בהדר ובעיר התחתית יש מקומות יפים להפליא עם תקרות גבוהות ואקוסטיקה שנבנתה בשנות השלושים, כלומר לפני שמישהו חשב על מיקרופון אלחוטי.
אני מגיע עם מעט מאוד. תיק, מזוודה קטנה, ולפעמים לוח. אבל אני מגיע שעה וחצי לפני תחילת המופע, וזה לא גמיש. עשרים דקות מזה הן בדיקת סאונד אמיתית מול מערכת שמישהו הדליק, לא מול טכנאי שאומר "יהיה בסדר". השאר זה להסתכל על החדר.
ואם אני מגיע מהמרכז, הכביש בין שש לשמונה בערב הוא לא הכביש שראיתם בגוגל מפות בצהריים. כתבתי על זה בהרחבה במאמר על מה הנסיעה לצפון עושה ל-45 דקות במה, וחיפה היא המקרה הקיצוני שלו: קרובה יחסית, ובכל זאת לא תמיד נגישה.
איזה סוג אולם באמת מתאים למופע חושים?
הדבר שהכי מזיז את המופע הוא לא הגודל. זה הצפיפות.
מאה וחמישים איש בחדר שנבנה למאה וחמישים, זה מופע מצוין. מאה וחמישים איש בחדר שנבנה לארבע מאות, עם שולחנות פזורים וכיסאות ריקים באמצע, זה קרב הגנה. הצחוק מתפזר, השקט לא נבנה, ואני עובד פי שניים כדי להגיע לאותו מקום.
אז אם יש לכם אולם גדול וקהל בינוני, בקשה אחת: סגרו את החלק האחורי. כיסאות קדימה. זה השיפור הכי זול שתעשו לערב שלכם, והוא חינם.
עוד שלושה דברים שאני בודק בכל חדר בחיפה:
- אור על הקהל. לא רק על הבמה. אני צריך לראות פנים, כי כל המופע בנוי על מה שאני קורא מהאנשים מולי. חושך מוחלט באולם זה נהדר להצגה, ורע לי.
- מיקרופון ביד. לא דש. אני מוסר את המיקרופון לאנשים מהקהל, וזה חלק מהמנגנון, לא נימוס.
- אין מסך ענק שרץ מאחוריי. אם יש לופ של לוגו החברה שמתחלף כל ארבע שניות, הקהל מסתכל עליו. תמיד. תכבו אותו לחצי שעה, אני מבטיח לכם שהלוגו ישרוד.
מה זה שמונה שקרים, ולמה זה עובד על קהל מבוגר?
המופע בנוי סביב שמונה רגעים שבהם אני משקר לקהל, ואומר את זה בקול. הצופים יודעים מראש שיהיו שקרים. הם לא יודעים מתי, ולא איפה, ולא איך זה בכל זאת עובד עליהם.
היופי פה הוא שזה מוריד את הקיר. קהל ישראלי, ובחיפה בפרט (עיר של מהנדסים, רופאים, אנשי טכניון, אנשים שחיים מלהטיל ספק), מגיע למופע אמן חושים בעמדה של "נו, בוא נראה". אם אני מעמיד פנים שיש לי כוחות, אני מפסיד את החדר בשלוש דקות.
אז אני לא מעמיד פנים. אני אומר: אני משקר לכם. תתפסו אותי.
הם לא תופסים. וזה בדיוק המקום שבו הערב הופך למשהו שמדברים עליו למחרת במסדרון, ולא עוד פינה שהייתה בין המנה העיקרית לקינוח.
מהניסיון שלי דווקא הקהל הכי סקפטי הוא הקהל הכי טוב. מי שבא לבדוק אותי, מקשיב. מי שבא כי הכריחו אותו, מסתכל בטלפון. הרחבתי על המבנה הזה במאמר על מופע הבמה של שמונה שקרים לאירועים.
מתי בערב כדאי לשים את המופע?
אחרי האוכל. לא בזמן האוכל.
בואו נודה באמת: מלצר שעובר עם מגש בזמן שאני מבקש ממישהו לחשוב על מספר הוא לא רעש רקע. הוא תחרות. ובתחרות הזאת המלצר מנצח, כי לאנשים יש קיבה.
אורך המופע הוא בערך חמישים דקות. אפשר לקצר לארבעים לאירוע שנבנה בלוח זמנים צפוף, אפשר להאריך מעט. מה שאני לא עושה זה לחתוך לעשרים דקות, כי המבנה של שמונה השקרים צריך זמן להיבנות. בעשרים דקות נשאר שלד בלי הקומות שמעליו, וזה כבר משהו אחר לגמרי.
אגב, אם האירוע שלכם מסתיים בעשר וחצי ואתם רוצים שהמופע יהיה בעשר ורבע, זה בדרך כלל סימן שהוא לא באמת חשוב לכם בתוכנית. עדיף להזיז אותו קדימה.
כמה עולה מופע חושים בחיפה?
שאלה הוגנת, ואני לא מתחמק ממנה. ארבעה דברים מזיזים את המספר: אורך המופע (ארבעים דקות מול מופע מלא), גודל הקהל (שלושים איש בסלון זה לא שלוש מאות באולם, גם מבחינת ההגברה וגם מבחינת ההכנה), הנסיעה (חיפה מהמרכז זה ערב שלם, לא שעתיים), ויום בשבוע (אמצע שבוע מול שישי ושבת).
הטווח הממשי והמעודכן נמצא בעמוד אמן חושים מחיר, ואני מעדיף שתראו אותו שם ולא תקבלו ממני מספר באוויר שלא קשור לאירוע שלכם.
מתי עדיף לכם לא להזמין אותי?
זה החלק שאמור לעלות לי, אז נכתוב אותו בכנות.
אל תזמינו אותי לקוקטייל עומד. אם אין ישיבה ואין נקודת מיקוד אחת, מופע במה פשוט לא עובד. אנשים עומדים במעגלים, מדברים, ואני צועק לתוך חדר. יש פורמטים אחרים שמתאימים למצב הזה, למשל עבודה סביב דוכן כאמן חושים לתערוכה, אבל שמונה שקרים הוא לא אחד מהם.
אל תזמינו אותי כרקע. אם בבריף כתוב "משהו שירוץ ברקע בזמן שהאורחים מתערבבים", אני לא האיש. אני צריך את תשומת הלב, וברגע שאני לא מקבל אותה, גם אתם לא מקבלים שום דבר.
ואל תזמינו אותי לקהל של ילדים מתחת לגיל עשר. המופע מדבר על אמון, על ספק, ועל ההבדל בין מה שראית לבין מה שאתה בטוח שראית. ילד בן שבע פשוט חושב שאני קוסם, ובצדק. הוא ייהנה, אבל אתם תשלמו על שכבות שאף אחד בחדר לא שומע.
איך אני יודע שהמופע יתאים לקהל שלנו?
קודם כול, הנה הרשימה הקצרה. המופע בנוי לקהל מבוגר ולכן הוא יושב טוב ב:
- אירועי חברה וערבי הוקרה לעובדים, כולל אמן חושים לאירוע חברה
- מסיבות פרטיות וימי הולדת
- חתונות (בעיקר בשעה שבה האורחים כבר יושבים)
- בר ובת מצווה מגיל 13 ומעלה, בפורמט של אמן חושים לבר מצווה
- ימי גיבוש וימי צוות, שם לפעמים עדיף דווקא הרצאה לעובדים ולא מופע
אם האירוע שלכם נמצא ברשימה הזאת, אנחנו בכיוון.
אחר כך יש שלוש שאלות פשוטות שאתם יכולים לענות עליהן בלעדיי:
- יש כיסאות, והם פונים לכיוון אחד?
- יש חצי שעה שבה שום דבר אחר לא קורה בחדר?
- הקהל מכיר אחד את השני, או שזאת קבוצה שהתאספה הרגע?
קבוצה שמכירה את עצמה מגיבה חזק יותר, כי כשמישהו עולה לבמה, כולם יודעים מי הוא. זה מכפיל את הצחוק. קבוצה של זרים עובדת גם, אבל אז אני בונה את ההיכרות בעצמי בעשר הדקות הראשונות, וזה זמן שלוקח מהמופע.
מה שזה אומר זה שהמידע שאתם נותנים לי מראש שווה יותר מכל תוספת טכנית. מי בקהל, מה קרה בחברה השנה, מי האדם שכולם יצחקו אם הוא יעלה. עם זה אני עובד.
אם אתם עדיין בשלב ההשוואה בין כמה שמות, שווה לכם לקרוא מה כדאי לבדוק אצל אמן חושים מעבר לוידאו של 40 שניות, ואם זה אירוע חברה, יש מאמר שלם על איך בוחרים נכון מופע לאירוע חברה. שניהם יחסכו לכם שיחות מיותרות, גם אם בסוף תבחרו במישהו אחר.
מה לעשות עכשיו
בשורה התחתונה: בחיפה, כמו בכל מקום, המופע מתחיל הרבה לפני שאני עולה. הוא מתחיל בהחלטה שלכם איפה לשים אותו בערב.
אז שבו עם לוח הזמנים ותסמנו חצי שעה שבה החדר שקט, האורות דולקים, והאוכל כבר יצא. אם מצאתם את החצי שעה הזאת, יש לכם מופע. אם לא מצאתם, שום אמן בארץ לא יסדר לכם את זה.
וכששתי הידיים שלכם על לוח הזמנים, שלחו לי בעמוד יצירת הקשר או בוואטסאפ ארבעה פרטים: תאריך, עיר (או שם האולם בחיפה), כמה אנשים בקהל, ובאיזו שעה בערב אתם רוצים את המופע. עם ארבעת אלה אני כבר יכול להגיד לכם אם זה עובד או לא.
שאלות שחוזרות
מתי אתה מגיע לאולם בחיפה?
שעה וחצי לפני תחילת המופע, וזה לא גמיש. עשרים דקות מזה הן בדיקת סאונד אמיתית מול מערכת שכבר דלוקה, והשאר זה הסתכלות על החדר: איפה הכיסאות, מאיפה נכנס אור, מה קורה מאחוריי. באולמות עם פריקה בחניון ומעלית אחת משותפת לאורחים אני מבקש לדעת על זה מראש, כדי שהשעה וחצי לא תיבלע בלוגיסטיקה.
האם אפשר מופע חושים בחיפה בחוץ, על גג או במרפסת מול הים?
אפשר, בתנאי שיש ישיבה לכיוון אחד, תאורה על הקהל והגברה אמיתית. הבעיה בחיפה היא בדרך כלל רוח ורעש רקע מהכביש. אם אין מעטפת סאונד, חצי מהטקסט נעלם, והמופע בנוי על מילים ולא רק על רגעים ויזואליים. תוכנית גיבוי מתחת לקורת גג שווה הרבה.
כמה אנשים זה מינימום ומקסימום לקהל?
מעשרים איש בסלון ועד כמה מאות באולם. מה שקובע זה לא המספר אלא ההתאמה בין הקהל לחדר: מאה וחמישים איש באולם של ארבע מאות עובד פחות טוב ממאה וחמישים באולם שנבנה להם. בקהל של מעל מאתיים אני צריך הגברה טובה ומיקרופון יד נוסף למשתתפים, לא דש.
אפשר להתאים את המופע לחברה או למשפחה ספציפית?
כן, וזה החלק שבאמת משנה את הערב. שלחו לי מראש מי בקהל, מה קרה בחברה או במשפחה בשנה האחרונה, ומי האדם שכולם יצחקו אם הוא יעלה לבמה. אין בזה הבטחה לשמות או לנתונים שלא תתנו לי, רק עיגון של הרגעים בעולם שהקהל מכיר.

מי כותב כאן
נטע ברסלר, אמן חושים וחוקר תפיסה. מקום 7 בעולם במנטליזם, הופיע בנטפליקס, מופיע ומרצה בחברות ובכנסים בארץ ובעולם. כל מה שכתוב כאן נכתב מהבמה, לא מהספרייה.
עוד על נטע