אמן חושים ישראלי: מקום 7 בעולם מול קהל ספקן
מה מבדיל אמן חושים ישראלי אחד מהשני, איך בנוי מופע של 45 דקות מול קהל ישראלי חשדן, מה מזיז את המחיר ולאילו אירועים זה באמת מתאים.
7 דקות קריאה

- הופיע בנטפליקס
- מקום 7 בעולם במנטליזם
- מופעים והרצאות לחברות
בעמוד הזה
פתחת חיפוש, קיבלת עשרים שמות, וכולם נראים בדיוק אותו דבר. חליפה שחורה, קהל שצוחק, קאט מהיר לרגע שבו מישהי שמה יד על הפה. ארבעים שניות, מוזיקה דרמטית, ואתה עדיין לא יודע אם זה יעבוד באולם שלך, בתאריך שלך, מול האנשים שלך.
בואו נודה באמת: הוידאו הזה לא נועד לעזור לך להחליט. הוא נועד להיראות טוב.
אז במקום עוד וידאו, אני רוצה לפרק כאן מה עומד מאחורי השורה "אמן חושים ישראלי", מי השמות שאתה כנראה כבר מכיר, ומה בכלל ההבדל ביניהם לבין מה שקורה בחדר קטן עם קהל אמיתי. אני מדורג במקום השביעי בעולם בתחום שלי, התחריתי ב-FISM (אליפות העולם של הקוסמים, מתקיימת אחת לשלוש שנים), והופעתי בנטפליקס. אני כותב את זה לא כדי להרשים, אלא כי זה הדבר הבודד שאפשר לבדוק לפני שמזמינים.
מי האמנים הישראלים המוכרים בתחום, ואיפה אני נכנס?
אם חיפשת בעברית, כנראה נתקלת בשלושה שמות. אורי גלר, שבנה בשנות השבעים את כל הקטגוריה הזאת בתודעה הישראלית והעולמית, עם כפיות ושעונים ומסכי טלוויזיה. ליאור סושרד, שעשה את הקפיצה לטלוויזיה האמריקאית ולאירועי ענק. נמרוד הראל, שהגיע דרך מופעי טלוויזיה ופורמטים שידוריים. שלושתם מצוינים במה שהם עושים, ואף אחד מהם לא מתחרה בי על אותו ערב.
ההבדל הוא בסוג העבודה. מופע שנבנה לטלוויזיה בנוי סביב המצלמה: צילום קרוב, עריכה, רגע שיא שנחתך בדיוק בשנייה הנכונה, קהל אולפן שהוכן מראש. מופע שנבנה לבמה חיה בנוי סביב החדר: מי יושב בשורה הראשונה, מה קרה חצי שעה קודם, כמה יין כבר נשפך. אני עובד בצד השני של המשוואה. אין עריכה, אין טייק שני, ואם הקהל לא קונה את החמש דקות הראשונות אין לי לאן לברוח.
בעיניי זאת ההבחנה הכי שימושית כשאתה בוחר. אתה לא מחפש את מי שנראה הכי טוב בוידאו, אתה מחפש את מי שיחזיק 45 דקות בחדר הספציפי שלך. על זה בדיוק כתבתי בהרחבה במדריך מה לבדוק באמן חושים מעבר לוידאו של 40 שניות.
מה בכלל ההבדל בין אמן חושים אחד לשני?
רוב האנשים חושבים שההבדל הוא בטריקים. תכל'ס, הוא כמעט אף פעם לא שם.
ההבדל האמיתי הוא בניהול הקשב. מופע חושים הוא רצף של החלטות על מה הקהל מסתכל, מתי, וכמה זמן. אם אני מנהל את זה נכון, האפקט נוחת. אם אני מפספס שתי שניות, הכול נשאר ברמה של "נחמד".
המופע שלי בנוי על מה שאני קורא לו שמונה שקרים. שמונה הנחות שהקהל מביא איתו לחדר בלי שביקשתי, ושהמופע מפרק אחת אחרי השנייה. לדוגמה: ההנחה שאתה בוחר בחופשיות. ההנחה שאתה זוכר נכון מה קרה לפני דקה. ההנחה שאתה יודע איפה העיניים שלך היו.
כל אחד מהשמונה הוא שלב במופע. המבנה הזה הוא מה שמחזיק 45 דקות בלי נפילה באמצע, וזאת הנקודה שבה מופעים רבים נשברים (הרבעון השלישי של מופע הוא המקום שבו אנשים מוציאים את הטלפון).
איך יודעים שזה יעבוד על הקהל שלך?
קהל ישראלי הוא חיה משלו, ואני אומר את זה כמחמאה.
הוא ישיר. הוא לא מחכה בנימוס עד הסוף כדי להגיד מה הוא חושב, הוא יגיד את זה באמצע, בקול, ולפעמים לשכן. הוא חשדן כברירת מחדל, ובצדק: חצי מהחדר כבר ראה סרטון שמסביר איך עובד טריק כלשהו ביוטיוב, והרבע השני בטוח שיש שתול. אם תעלה מול הקהל הזה עם טון של "תראו כמה אני מדהים", תאבד אותו בתוך דקה.
לכן המופע שלי בנוי מראש לפרוק את הישראלי הספקן, לא להילחם בו. אני אומר מראש שאני משקר, שמונה פעמים, ושהעבודה שלו היא לתפוס אותי. ברגע שהספקנות הופכת לתפקיד בחדר במקום להתנגדות, היא עובדת לטובת המופע. האדם הכי חשדן בשורה השלישית הוא בדרך כלל האדם שאני רוצה על הבמה.
הדבר השני שאני עושה הוא לשאול שלוש שאלות לפני האירוע: מי יושב בקהל (גילאים, האם הם מכירים אחד את השני, האם יש הייררכיה בחדר), מה קורה בחצי שעה שלפני, ומה קורה בחצי שעה שאחרי. התשובות משנות את המופע יותר מכל פרט טכני. קהל שיושב אחרי ארוחה כבדה וחמש כוסות יין הוא קהל אחר מקהל שרק נכנס. צוות שהמנכ"ל יושב בשורה הראשונה מתנהג אחרת מצוות שיצא לערב בלי הנהלה. זה מידע שאני צריך כדי לבחור באיזה מהשמונה להתחיל.
המופע מתאים לאיזה סוג אירוע?
כדי לחסוך לך גלילה, הנה הרשימה הישירה:
- אירועי חברה: ערבי גיבוש, כנסים, סיום שנה, השקות.
- ימי גיבוש לצוותים, כולל קבוצות קטנות בחדר ישיבות מוגדל.
- מסיבות פרטיות: ימי הולדת עגולים, אירועי בית, מפגשי משפחה מורחבת.
- חתונות, בעיקר בקבלת הפנים או כמקטע ממוקד בתוך הערב.
- בר מצווה ובת מצווה, כשהקהל מעורב ולא רק ילדים.
- תערוכות ודוכנים, בפורמט שונה לגמרי, קצר וחוזר על עצמו.
מה שזה אומר זה שהמופע לא מגיע באותה צורה לכל מקום. אמן חושים לאירוע חברה עם 300 איש ובמה מוגבהת מקבל גרסה אחרת מסלון עם 40 אורחים שיושבים בחצי גורן, ואמן חושים לתערוכה עובד בכלל במחזורים של שבע דקות שחוזרות על עצמן כל היום. אם אתה בשלב של להשוות פורמטים, כתבתי בנפרד איך בוחרים מופע לאירוע חברה בלי להתאהב בוידאו.
מתי כדאי לך פשוט לא להזמין אותי?
זה החלק שעולה לי משהו לכתוב, אבל הוא חוסך לשנינו ערב מתסכל.
אל תזמין אותי כאטרקציית רקע. אם התוכנית היא שאני אעשה מופע בזמן שהמלצרים מגישים ראשונות והדיג'יי מנגן, זה לא יעבוד. מופע חושים דורש שהקהל יסכים להקשיב כמה דקות רצופות, ואם התנאים לא מאפשרים את זה, אני אכשל בכבוד רב.
אל תזמין אותי למופע ילדים. מתחת לגיל עשר הדברים שאני עושה פשוט לא נחתים, כי ילד בן שבע עוד לא בנה את ההנחות שהמופע מפרק. אין לו מה להפתיע בו. אמן חושים לבר מצווה זה סיפור אחר לגמרי, כי שם הקהל מעורב ויש מבוגרים בחדר.
ואם אין אפשרות למיקרופון סביר באולם גדול, עדיף לוותר. בעיניי, סאונד גרוע הורג מופע חושים מהר יותר מכל דבר אחר.
מה אתה צריך מהאולם?
פחות ממה שרוב האנשים מניחים. אין לי דקורציות, אין ארגזים, אין תפאורה.
מה שכן:
- מיקרופון (דש או ראש, לא מיקרופון יד אם אפשר. אני צריך שתי ידיים).
- שטח עמידה שבו כל הקהל רואה אותי מהמותניים ומעלה.
- תאורה שמאירה את הפנים שלי, לא רק את הבמה.
- אפשרות להנמיך את המוזיקה לגמרי לאורך המופע.
אני מגיע בדרך כלל כשעה לפני, ומבקש כ-15 דקות בחלל הריק לבדיקת סאונד וזוויות ראייה. אגב, אני שואל על חניה מראש, וזאת לא קפריזה. הפרש של עשרים דקות בחיפוש חניה הוא ההפרש בין להיכנס רגוע לבין להיכנס מתנשף.
כמה זה עולה?
שאלה הוגנת, ומגיעה לה תשובה ולא התחמקות.
המחיר נע לפי ארבעה דברים:
- אורך המופע. מקטע של 20 דקות בקבלת פנים לא מתומחר כמו מופע אמן חושים מלא של 45 דקות.
- גודל הקהל. 40 איש בסלון ו-400 באולם הם שתי עבודות שונות מבחינת הפקה.
- מרחק ונסיעה. מרכז הארץ, ירושלים, צפון ודרום מתנהגים אחרת, בעיקר אם האירוע מסתיים מאוחר.
- יום בשבוע. אמצע שבוע ושישי או מוצ"ש הם לא אותו מחיר, פשוט כי הביקוש שונה.
הטווח שאני עובד בו כתוב בגלוי בעמוד אמן חושים מחיר, ואני לא נוהג לזרוק מספר לפני שאני יודע תאריך, עיר וכמה אנשים. מספר שנזרק באוויר הוא בדרך כלל מספר שמישהו מתחרט עליו אחר כך. ואם מה שאתה מחפש זה בכלל הרצאה מעוררת השראה לעובדים ולא מופע, זה תמחור אחר לגמרי, ובדרך כלל גם פורמט שעובד טוב יותר באמצע יום עבודה.
מה לעשות עכשיו
אם יש לך תאריך בראש, שלח לי שלושה פרטים: התאריך, העיר, וכמה אנשים בקהל. אם ידוע לך גם באיזו שעה המופע אמור להתחיל, זה כבר נותן לי תמונה כמעט מלאה.
אפשר דרך עמוד יצירת הקשר באתר או בוואטסאפ, מה שנוח לך. אני עונה עם תשובה ישירה, כולל אם התשובה היא שמופע חושים לא מתאים לאירוע הזה.
שאלות שחוזרות
כמה זמן נמשך המופע ומה קורה אם האירוע מתעכב?
מופע הבמה המלא הוא 45 דקות, ויש גרסה מקוצרת של כ-20 דקות לקבלת פנים. עיכובים קורים כמעט תמיד, ואני בונה על זה. מה שחשוב לי זה שהמופע לא ייכנס לתוך הגשת אוכל ושהמוזיקה תרד לגמרי. אם האירוע נדחה בחצי שעה זה בסדר, אם הוא נדחף לאמצע מנה עיקרית זה כבר פוגע בתוצאה.
האם יש שתולים בקהל?
לא, ואני אומר את זה מראש בחדר. אין שתולים, אין אנשים שתואמו איתי לפני, ואין מישהו מהצוות שיודע משהו שהקהל לא יודע. זה חלק מהסיבה שהמופע עובד מול קהל ישראלי חשדן: ברגע שכל אחד בחדר יכול להיות המשתתף הבא, ההנחה הזאת נופלת מעצמה.
המופע מתאים גם לקהל שלא דובר עברית?
כן, אני מופיע גם באנגלית. כדאי לדעת מראש אם הקהל מעורב, כי זה משנה את קצב הדיבור ואת כמות ההומור המילולי שאני יכול להישען עליו. בקבוצה שחציה ישראלית וחציה אורחים מחו"ל אני בדרך כלל עובר לאנגלית לכל המופע, כי מעבר בין שתי שפות באמצע שובר את הקשב.
כמה זמן מראש כדאי לסגור תאריך?
ככל שמוקדם יותר, בעיקר לחודשים דצמבר עד פברואר ולערבי שישי ומוצאי שבת. אמרתי כן גם לפניות שהגיעו שבוע לפני, אבל אז יש פחות גמישות בשעות. בכל מקרה שווה לשלוח תאריך גם אם הוא רחוק מאוד, כי בדיקת זמינות לוקחת דקה ולא מחייבת אותך בכלום.
מה ההבדל בין מופע חושים להרצאה על קשב?
המופע הוא 45 דקות של בידור במה, עם משתתפים מהקהל ובלי מצגת. ההרצאה היא פורמט של כ-60 דקות שמסביר את המנגנונים עצמם: איך קשב עובד, איך נבנית ודאות, איך מעוצבת אמונה. היא עובדת טוב באמצע יום עבודה, המופע עובד טוב בערב. חברות מזמינות לפעמים את שניהם, בשני מועדים שונים.

מי כותב כאן
נטע ברסלר, אמן חושים וחוקר תפיסה. מקום 7 בעולם במנטליזם, הופיע בנטפליקס, מופיע ומרצה בחברות ובכנסים בארץ ובעולם. כל מה שכתוב כאן נכתב מהבמה, לא מהספרייה.
עוד על נטע