אמן חושים בצפון: מה הנסיעה עושה ל-45 דקות במה

אתה מארגן אירוע בקריית טבעון, בכפר ורדים, באולם ליד חוף אכזיב או במושב בגליל התחתון. חיפשת מופע, והשאלה הראשונה שעלתה לך בראש היא לא אמנותית בכלל: האם מי שאני מזמין בכלל מגיע לפה, ואם כן, מה זה עושה למחיר ולאיכות.

שאלה הגיונית. בואו נודה באמת, רוב אנשי הבמה בישראל יושבים במרכז.

אז נתחיל מהסוף: אני מגיע לצפון, ואני עושה את זה הרבה. אבל יש כמה דברים שמשתנים כשהאירוע לא במרחק עשרים דקות ממני, וכדאי שתדע אותם לפני שאתה סוגר ולא אחרי.

מה בכלל משתנה כשהמופע בצפון ולא במרכז?

המופע עצמו לא משתנה. 45 דקות, אותה מבנה, אותם שמונה שקרים שהוא בנוי מהם. מה שמשתנה זה הלוגיסטיקה שמסביב, וזה משפיע יותר ממה שאנשים מניחים.

אני מגיע לאירוע שעה וחצי לפני שאני עולה. זה לא כדי לשתות קפה (טוב, גם). זה כדי לראות את החלל, לשמוע את ההגברה, להבין איפה יעמוד הקהל, ולתפוס עשר דקות שיחה עם מי שמפיק את הערב. באירוע בצפון זה אומר שאני יוצא מהבית בערך ארבע שעות לפני המופע, לפעמים חמש אם זה יום חמישי בשעות אחר הצהריים והכביש לחיפה נתקע.

מה שזה אומר זה שיום עבודה שלם הולך על מופע אחד. לא שניים באותו ערב, לא "אני קופץ אחר כך לעוד אירוע". זה בעיניי דווקא יתרון בשבילך, כי אני לא מסתכל על השעון באמצע.

אילו אירועים בצפון זה מתאים?

המופע נבנה להיות גמיש, אבל לא אינסופית. הוא עובד טוב ב:

• אירועי חברה: ערבי גיבוש, סיכום שנה, כנסי מכירות, אירועי לקוחות.
• ימי גיבוש לצוות: במלון בטבריה, בצימר בגליל, בחדר ישיבות של מפעל בעמק.
• אירועים פרטיים: ימי הולדת עגולים, מסיבות בבית או בגינה.
• חתונות: בעיקר בקבלת פנים או כקטע מרוכז אחרי המנה העיקרית.
• בר ובת מצווה: כשהקהל מעורב, מבוגרים וילדים ביחד.

ומה פחות מתאים? מיד.

האולמות בצפון שונים? ומה זה עושה למופע

כן, ובאופן שמשנה לי את ההכנה. בצפון אני מוצא את עצמי עובד הרבה יותר בחללים שלא נבנו למופע: מרפסות של מלונות, חצרות של צימרים, אולמות רב תכליתיים במועצה אזורית, ואוהלים. האולם הקלאסי עם במה מוגבהת והגברה מסודרת הוא פחות ברירת המחדל.

מה שחשוב לי בחלל זה שלושה דברים בלבד:

• שקט יחסי. לא צריך שקט מוחלט, צריך שהקהל ישמע אותי בלי שאצעק. מופע חושים חי על ניואנסים בקול.
• קו ראייה. אם חצי מהקהל רואה את הגב של מי שיושב לפניו, המופע קורה רק לחצי.
• מיקרופון שעובד. אני מביא את שלי כשצריך, אבל עדיף לדעת מראש.

אגב, חצר בגליל בערב קיץ היא מקום מקסים למופע ואסון אקוסטי. צרצרים, רוח, ושולחנות מפוזרים במעגל רחב מדי. זה פתיר לגמרי, אבל רק אם דיברנו על זה שבוע לפני ולא בשבע וחצי בערב.

מה זה מופע שבנוי משמונה שקרים?

המופע שלי לא אוסף של טריקים שמושחלים אחד אחרי השני. הוא מבנה. שמונה רגעים, כל אחד מהם בנוי על הנחה אחת שהקהל מחזיק בלי לשים לב שהוא מחזיק בה, ושמתגלה כלא מדויקת.

למה זה משנה לך כמארגן? כי הסדר של שמונת הרגעים משתנה לפי הקהל. ערב סיכום שנה של חברת הייטק בכרמיאל וערב של משפחה מורחבת בראש פינה מקבלים את אותו חומר בסדר אחר, עם דגש אחר, ולפעמים עם קטע שיורד כי אין לו לאן להתחבר בערב הזה.

אני שואל שאלות לפני האירוע. כמה אנשים, מה קרה לחברה השנה, יש מישהו שכולם מכירים, זה ערב חגיגי או ערב שמישהו נאלץ להפיק. בתור אמן חושים אני לא יכול לעבוד עם קהל שאני לא יודע עליו כלום, וההבדל בין מופע טוב למופע שנשאר בזיכרון נמצא בדיוק בפרטים האלה.

כמה זה עולה, ומה הנסיעה עושה למספר?

שאלה לגיטימית לגמרי, ואני לא אתחמק ממנה.

מה שמזיז את המחיר אצלי:

• אורך המופע. 45 דקות הן הפורמט המרכזי. קטע קצר יותר בקבלת פנים או שני מקטעים בערב מתומחרים אחרת.
• גודל הקהל. 40 איש בחדר ו-400 באולם זה לא אותו מופע מבחינת הגברה, ציוד ואופן העבודה.
• נסיעה. צפון זה תוספת, וכן, גם הפרש בין חיפה לרמת הגולן.
• יום בשבוע. אמצע שבוע ושישי או מוצאי שבת לא מתומחרים זהה.
• לינה. באירוע שמסתיים מאוחר בגולן או בגליל העליון, לפעמים עדיף לשנינו שאני ישן שם.

יש לי עמוד נפרד שמוקדש לשאלת המחיר, עם הטווח שאני באמת נוקב בו. אני לא כותב פה מספר כי מספר בלי הקשר של תאריך, מיקום וקהל הוא ניחוש, ואני מעדיף לתת לך תשובה אמיתית בשיחה של חמש דקות.

מתי לא כדאי להזמין אותי?

הנה החלק שעולה לי משהו לכתוב.

אם הקהל שלך הוא ברובו ילדים מתחת לגיל עשר, אל תזמין אותי. המופע נשען על מושגים של החלטה, זיכרון וספק, וילד בן שבע פשוט לא נמצא שם. הוא ייהנה בערך שתים עשרה דקות ואז יקום ללכת, וזה לא כישלון שלו.

אם האירוע הוא מסיבה עם דיג'יי שרץ ברקע ואתה רוצה שאני "אעשה משהו בין השירים", גם זה לא אני. אני צריך שהמוזיקה תרד ושהקהל יתיישב, אפילו לעשר דקות. בלי זה אני איש במה שמנסה להתחרות ברמקול, ואני מפסיד.

ואם התקציב באמת צמוד ואתה בצפון, שווה לבדוק אמנים שגרים שם. זו לא ענווה מזויפת, זה חשבון. אצלי הנסיעה היא חלק מהעלות, ואצל מישהו מנהריה היא לא.

אני מזמין מראש? מתי כדאי לפנות

עונת הצפון עמוסה בשני חלונות: אפריל עד יוני, וספטמבר עד נובמבר. אלה החודשים שבהם חברות עושות ימי גיבוש בטבע ומשפחות עושות אירועים בחוץ. בשבועות האלה אני נסגר בדרך כלל כמה שבועות מראש.

מצד שני, ינואר ופברואר הרבה יותר פתוחים, ואם האירוע שלך נופל שם יש סיכוי טוב שאמצא מקום גם בהתראה קצרה. לא מבטיח, פשוט מתאר איך זה נראה אצלי בפועל.

מה השלב הבא?

היופי פה הוא שאתה לא צריך להחליט עכשיו אם אתה מזמין. אתה צריך להחליט רק דבר אחד: האם הערב שלך הוא ערב שבו הקהל יושב ומקשיב, או ערב שבו הקהל עומד, רוקד ומדבר. אם התשובה היא הראשונה, יש על מה לדבר.

שלח לי שלושה פרטים: התאריך, היישוב המדויק בצפון, וכמה אנשים בקהל. דרך עמוד יצירת הקשר או בוואטסאפ, מה שנוח לך. עם שלושת אלה אני יכול להגיד לך תוך יום אם אני פנוי, מה המופע נראה בחלל כזה, ומה הטווח.