אמן חושים למבוגרים: 45 דקות בלי אף טריק לילדים

חיפשת "אמן חושים למבוגרים" כי כבר ראית את הגרסה השנייה, נכון? מופע שבו הקוסם מוציא בלונים, שואל מישהו מה הצבע האהוב עליו, והקהל מוחא כפיים בנימוס. זה עובד מעולה מול בני שבע. מול חדר של אנשים בני ארבעים שבאו אחרי יום עבודה, זה מתפרק בשלוש דקות.

ההבדל הוא לא בחליפה. הוא במה שהמופע מבקש מהקהל לעשות.

קהל מבוגר לא מוכן להשתומם סתם. הוא רוצה קודם לבדוק אותך. זה בדיוק מה שאני בונה עליו.

מה בכלל שונה במופע לקהל מבוגר?

ילד רוצה להיות מופתע. מבוגר רוצה להיות צודק, ורק אחר כך מופתע. הוא יושב עם הזרועות משולבות ובודק את עצמו: איפה הטריק, מי מהחברים שלי שותף לזה, למה בחרת דווקא בי.

מופע שלא מתייחס לזה מרגיש כמו הצגה. מופע שכן מתייחס לזה הופך את הספקנות לחלק מהחוויה. בעיניי הרגע הטוב ביותר במופע הוא לא הרגע שבו מישהו נדהם. זה הרגע שבו מישהו שהיה בטוח שהוא הבין איך עשיתי את זה מגלה שהוא הבין נכון, אבל לא את הדבר הנכון.

המופע שלי בנוי על שמונה שקרים. שמונה הנחות שהקהל מביא איתו לחדר, על זיכרון, על בחירה, על תשומת לב, על מה שהוא חושב שהוא רואה. אני לא מבקש מאף אחד להאמין בכוחות. אני עובד עם המנגנונים האמיתיים של תפיסה וקבלת החלטות, ואז מראה לאנשים איפה המנגנון שלהם התקפל. תכל'ס, זה מעניין יותר מקסם.

לאילו אירועים זה מתאים?

מופע במה של 45 דקות, לקהל מגיל 16 ומעלה (אפשר גם צעירים יותר בחדר, פשוט לא בונים סביבם). רשימה קצרה:

• אירועי חברה: ערבי גיבוש, סיכום שנה, כנסי מכירות, אירוח לקוחות
• אירועים פרטיים: ימי הולדת עגולים, מפגשי משפחה, ארוחות בסלון גדול
• חתונות: בעיקר בשלב שאחרי החופה, כשהקהל מיושב
• בר ובת מצווה: כשהקהל המרכזי הוא ההורים והחברים שלהם, לא הכיתה
• ימי גיבוש וימי כף: בסוף היום, כשכולם כבר מותשים ולא רוצים עוד מתקן

אני עובד מול קהל של 30 איש בסלון ומול קהל של 800 באולם. זה אותם שמונה שקרים, בסדר אחר לגמרי.

למה זה עובד טוב יותר על מי שלא מאמין?

בואו נודה באמת: מי שמאמין לכל דבר הוא קהל משעמם. הוא מקבל את הכול, לא מתנגד, לא בודק. אין עם מה לעבוד.

הספקן הוא מתנה. הוא זה שיקום, יערבב את החפיסה בעצמו, יסתכל לי בעיניים ויגיד "אני לא קונה את זה". בשלב הזה כל החדר עובד בשבילי, כי כולם יודעים שהוא לא בקנוניה. אם הוא ישתומם, הם ישתומממו פעמיים.

לכן אני מזמין לבמה בדרך כלל דווקא את מי שנראה הכי פחות משוכנע, ולא את מי שמניף יד. מי שמניף יד רוצה שהמופע יצליח. זה עוזר לאווירה ופוגע באמינות.

מה הופך את זה למופע ולא לרצף קטעים?

מופע לקהל מבוגר צריך להחזיק סיפור, לא רק אפקטים. אני עובד עם מסגרת שאני קורא לה קופס"א: קשב, ודאות, פליאה, סיפור, אמונה. חמישה דברים שחייבים לזוז בסדר הנכון כדי שהחדר יישאר איתי 45 דקות רצופות.

אם פותחים ב"וואו" הגדול, אין לאן להמשיך. אם פותחים בלהוכיח לקהל שהוא חכם ממני, יש לאן. אני מתחיל ממשהו שכל אחד יכול לנסות לעשות בעצמו בבית, ומסיים במשהו שאיש לא יכול להסביר, כולל אני (זה שקר מספר שמונה, אגב).

מה שזה אומר זה שסדר הקטעים אצלי לא קבוע. אני מגיע מוקדם, מסתובב בין השולחנות, שומע איך אנשים מדברים, מי הדמות המצחיקה בחברה, מי המנהל שכולם פוחדים ממנו, מי החבר שמספר את אותה בדיחה 15 שנה. חלק מהחומר נבנה בחצי השעה שלפני שאני עולה.

מתי עדיף שלא תזמין אותי?

יש מצבים שבהם אני אומר את זה מראש, ואני מעדיף להגיד את זה עכשיו מאשר ביום האירוע.

אם אין רגע שבו הקהל באמת יושב. מופע חושים לקהל מבוגר דורש 45 דקות של תשומת לב אמיתית. אם מדובר בקוקטייל עומד עם בר פתוח ומוזיקה, זו סביבה לא נכונה לבמה. במצב כזה עדיף פורמט אחר לגמרי, שמתאים לסבב בין אנשים, ואני אגיד לך את זה בשיחה הראשונה.

אם הקהל דובר בעיקר אנגלית או רוסית. אני עובד גם באנגלית, אבל המופע בעברית טוב יותר, כי חלק מהעבודה שלי היא ניואנסים של שפה ותזמון. אם חצי החדר לא יתפוס את הניואנס, המופע יורד ברמה ואני לא רוצה למכור מופע ברמה שאני לא גאה בה.

אם מה שאתה מחפש זה בעצם קוסם. חפיסות פורחות, יונים, אש. אני לא זה. אמן חושים עובד על מחשבות, זיכרון והחלטות, ולפעמים הפער בין מה שמצפים לקבל למה שאני עושה יוצר אכזבה שאין בה שום צורך. עדיף לברר את זה בטלפון ולא באולם.

כמה זה עולה?

שאלה לגיטימית לגמרי, ואני לא אוהב שמתחמקים ממנה. יש כמה דברים שמזיזים את המספר:

• אורך המופע: 45 דקות מלאות או פורמט קצר יותר
• גודל הקהל: 40 איש בסלון זו עבודה אחרת מ-600 באולם, כולל הצורך בהגברה ובתאורה
• מרחק ונסיעה: אירוע במרכז לעומת אילת, קצרין או מצפה רמון. נסיעה של ארבע שעות לכל כיוון היא יום עבודה שלם
• יום בשבוע ושעה: חמישי בערב ושבת הם השיא. שלישי בצהריים זה סיפור אחר
• מורכבות: מופע במה יחיד לעומת שילוב של קבלת פנים ומופע

הטווח שאני עובד בו מופיע בעמוד המחיר באתר, ואני מעדיף לתת מספר מדויק רק אחרי שאני יודע תאריך, עיר וגודל קהל. לתת מחיר לפני זה זה ניחוש, ואני לא מנחש בדברים שאנשים מתקצבים.

איך יודעים שזה יעבוד על החברה שלי?

אני מדורג במקום השביעי בעולם בתחום שלי, התחריתי ב-FISM (אליפות העולם לאמנויות הבמה בתחום) והופעתי בנטפליקס. זה אומר משהו על הרמה המקצועית. זה לא אומר כלום על החדר שלך.

מה שכן מנבא הצלחה, לפי הניסיון שלי: אולם עם תאורה שאפשר להחשיך, מיקרופון שעובד, וקהל שיושב אחרי שהוא כבר אכל. שלושת אלה חשובים יותר מכל שורה בקורות החיים שלי. לכן אני שואל על החלל ועל לוח הזמנים לפני שאני מדבר על תוכן.

ואם מישהו הבטיח לך מופע חושים שמתאים לכל קהל בכל סיטואציה, הוא מוכר לך מופע שלא מתאים לאף אחד במיוחד.

מה השלב הבא

שלח לי שלושה פרטים: תאריך, עיר, וגודל הקהל המשוער. גם אם התאריך עוד לא סגור, גם אם הקהל זה "בין 80 ל-150". זה כל מה שאני צריך כדי להגיד לך אם המופע מתאים לאירוע שלך ומה הטווח הרלוונטי. דרך עמוד הצור קשר באתר או בוואטסאפ, מה שנוח לך.

ואם אחרי השיחה נגיע למסקנה שזה לא הפורמט הנכון לאירוע שלך, אגיד לך את זה. עדיף לשנינו.