אמן חושים לבר מצווה: מה באמת עובד מול בני 13

אתם מנסים להבין איך בדיוק מופע של אמן חושים אמור לעבוד באולם שבו יש שלושים ילדים בני 13, ארבעים מבוגרים, די.ג'יי שכבר בדק סאונד, וילד או ילדה שזה הערב שלהם ושלא רוצים בשום אופן להיות במרכז אבל גם ימותו אם לא יהיו. אני מכיר את הערב הזה. הייתי בו הרבה פעמים, בדרך כלל בפינה, מחכה שהמנה הראשונה תרד מהשולחנות.

אז תכל'ס, בלי הקדמות.

למה בכלל להביא מופע לבר מצווה? יש די.ג'יי

יש די.ג'יי, ויש רחבה, ויש קרוסלת סלפי. כל אלה עובדים על אנרגיה. הם מעלים את הווליום ומחזיקים אותו שם. מה שהם לא עושים זה לאסוף את החדר לרגע אחד משותף שבו כולם מסתכלים לאותו כיוון.

וזה בדיוק החוסר בבר מצווה ממוצעת: הילדים בעולם אחד, הדודים בעולם שני, סבתא ליד הדלת כי חם לה. מופע במה טוב הוא הרגע שבו שלושת העולמות האלה נמצאים באותו סיפור למשך ארבעים דקות.

המופע שאני מביא לאירועים כאלה בנוי על מבנה של שמונה שקרים שאני מפרק בסוף המופע. הרעיון פשוט: במהלך הערב אני אומר שמונה דברים שהם לא נכונים, והקהל מנסה לתפוס אותי. הם לא מצליחים. לא כי אני גאון, אלא כי תשומת לב אנושית עובדת בצורה שאפשר לחזות מראש, וזה בדיוק מה שאני חוקר. בסוף אני מראה איפה בדיוק הם הסתכלו במקום הלא נכון.

ילדים בני 13 אוהבים את זה במיוחד, אגב, כי לראשונה מישהו מתייחס אליהם כאל אנשים חכמים שמנסים לתפוס אותו, ולא כאל קהל שצריך להעסיק.

אותו מופע, בשינויים, עובד גם ב: אירועי חברה, אירועים פרטיים בבית, חתונות, בר ובת מצווה, וימי גיבוש לצוותים. בר מצווה היא הפורמט שדורש הכי הרבה התאמה, כי יש שם שני קהלים בחדר אחד.

מה ההבדל בין מופע לילדים לבין מופע לבר מצווה?

הבדל עצום, ורוב ההורים מגלים אותו רק אחרי שהזמינו את הדבר הלא נכון.

מופע לילדים בנוי על מרץ, צבע וקצב מהיר. הוא מדבר כלפי מטה, וזה בסדר גמור כשהקהל בן שבע. תעשו את זה לבני 13 ותאבדו אותם בתוך תשעים שניות. הם ירגישו שמתייחסים אליהם כאל ילדים קטנים, ובגיל הזה זו ההעלבה הכי גדולה שקיימת.

מצד שני, מופע מבוגרים קלאסי, עם קצב איטי ורגעים ארוכים של מתח, פשוט לא יחזיק אותם לאורך זמן.

אז מה כן. הפתרון בעיניי הוא מופע שמדבר כלפי מעלה אל הנערים, ובמקביל נותן למבוגרים שכבה שנייה של תוכן. אותו קלף, שתי חוויות. בן 13 רואה משהו בלתי אפשרי. אבא שלו רואה גם את זה וגם את הרגע שבו הבן שלו נעמד מול חדר שלם ומצליח.

איך זה נראה בפועל באולם?

נתונים יבשים, כי אלה הדברים שמפילים ערבים:

• אורך: בין 35 ל-45 דקות. פחות מזה ולא נבנה שום דבר, יותר מזה והילדים חוזרים לרחבה בכוח.
• מיקום בערב: אחרי המנה הראשונה, לפני שהרחבה נפתחת ברצינות. אחרי שהרחבה כבר רצה שעה, אין דרך להחזיר את החדר. אני אומר את זה כמי שניסה.
• סאונד: מיקרופון אלחוטי שעובד, ומערכת שהילדים בקצה החדר שומעים דרכה. זה לא מותרות. מנטליזם (קריאת מחשבות בימתית) הוא בסך הכול מילים, ואם לא שומעים אותי, אין מופע.
• תאורה: אור על הקהל, לא רק על הבמה. אני צריך לראות פרצופים. חצי מהעבודה שלי היא לקרוא מה קורה בשורה השלישית.
• במה: אפילו הגבהה נמוכה של 20 סנטימטר משנה הכול. בלי במה, מי שיושב מאחור רואה גב של דוד.

ודבר אחד שאני מבקש כמעט תמיד: לכבות את המסכים באולם בזמן המופע. סרטון הילדות שרץ בלופ על הקיר הוא היריב הכי חזק שלי, והוא מנצח.

הילד שלי ביישן. הוא יצטרך לעלות?

השאלה הכי נפוצה שאני מקבל מהורים, ובצדק.

התשובה: הוא יעלה, אבל לא לבד ולא בהפתעה. אני מדבר עם חתן או כלת בר המצווה לפני, בדרך כלל בשיחת טלפון של עשר דקות בשבוע שלפני. אני שואל מה הוא אוהב, ממה הוא מפחד, ואם יש נושא שאסור לגעת בו. יש ילדים שרוצים את כל הבמה. יש ילדים שרוצים בדיוק רגע אחד קצר וזהו.

מה שזה אומר זה שאני לא מאלתר על גב של ילד בן 13 מול כל בית הספר שלו. אף פעם. הבדיחה תמיד על חשבוני, לא על חשבונו. אם ניסיון קריאת מחשבות נכשל, הילד הוא זה שניצח, ואני זה שנראה מטומטם. זו הצורה הנכונה של המשוואה הזאת.

בבר מצווה, המטרה שלי היא לא שיזכרו אותי. המטרה שלי היא שיזכרו את הרגע שבו הילד עמד מולם והצליח לעשות משהו בלתי אפשרי.

מתי עדיף לכם לא להזמין ממני מופע במה?

בואו נודה באמת, לא כל אירוע מתאים למופע במה, ואני מעדיף להגיד את זה עכשיו מאשר אחרי שחתמנו.

אל תזמינו מופע במה אם האירוע שלכם הוא קבלת פנים בגינה עם בופה פתוח. אנשים עומדים, אוכלים, מסתובבים, ואין להם שום סיבה לעצור. במצב הזה מופע במה מת. מה שכן עובד שם מצוין הוא פורמט מינגלינג (קלוז-אפ בין האורחים): אני עובר בין קבוצות קטנות, עושה שלוש-ארבע דקות מול חמישה אנשים, וממשיך. זה בדיוק הפתרון גם לשבת חתן, לקידוש, ולקבלות פנים ארוכות, וזה שירות שאפשר להזמין ממני במקום מופע הבמה או לצידו. פורמט אחר לגמרי, אבל צריך להחליט עליו מראש ולא בשש בערב.

אל תזמינו אותי אם רוב הקהל הצעיר הוא מתחת לגיל 10. מנטליזם נשען על היכולת להחזיק ספק, ולהבין שמשהו לא אמור להיות אפשרי. ילד בן שבע חושב שהכול אפשרי ממילא, אז אין לו שום התרגשות מזה שניחשתי את המילה שלו. קוסם ילדים עם בלונים יעשה שם עבודה טובה ממני, בקלות.

ואל תזמינו מופע אם לוח הזמנים של הערב כבר עמוס בשלוש הפתעות, ריקוד מחול, וסרטון של הדודה. מופע שנדחס בין שני דברים אחרים לא נושם, ומופע שלא נושם הוא סתם רעש. עדיף מופע אחד טוב מאשר שלושה חצאים.

כמה זה עולה, ומה מזיז את המספר?

שאלה הוגנת לגמרי, ואני לא אוהב כשמתחמקים ממנה.

מה שמזיז את המחיר של מופע בר מצווה זה בעיקר חמישה דברים: אורך המופע (35 דקות מול ערב שלם עם מינגלינג לפני), גודל הקהל (70 איש בסלון זה לא 250 באולם), נסיעה (אילת ביום רביעי זה סיפור אחר מתל אביב), יום בשבוע (שישי וחמישי בערב הם העומס, וזה מורגש), והאם צריך הגברה ותאורה משלי או שיש הפקה באולם.

הטווח המקובל בשוק הוא אלפי שקלים, לא עשרות אלפים, והוא משתנה בין מופע קצר באמצע השבוע לבין ערב שלם בסוף שבוע עם נסיעה ארוכה. פירקתי את זה לפרטים במאמר על כמה עולה אמן חושים ומה בדיוק מזיז את המספר, כולל איפה כדאי לחסוך ואיפה ממש לא.

איך בוחרים בין כל מי שמציע את זה?

יש היום לא מעט אנשים שקוראים לעצמם אמן חושים בישראל, וחלקם מצוינים. אני עוסק בזה שנים, מתחרה בתחרויות של הפדרציה הבינלאומית לאמנויות הקסם (FISM), ומדורג במקום השביעי בעולם בקטגוריה שלי, אבל בואו נהיה כנים: דירוג לא אומר לכם שום דבר על מה שיקרה באולם ביום שישי בערב.

מה שכן אומר משהו:

• האם הוא שאל אתכם על הילד, או רק על התאריך והתקציב?
• האם יש לו וידאו מול קהל אמיתי, לא מול חמישה חברים בסטודיו?
• האם הוא מוכן להגיד לכם שהאירוע שלכם לא מתאים למופע שלו?
• האם הוא מדבר איתכם על מבנה הערב, או רק על עצמו?

היופי פה הוא שאת רוב זה אפשר לבדוק בשיחה אחת של רבע שעה. הרחבתי את הרשימה הזאת במאמר על מה באמת כדאי לבדוק מעבר לוידאו של 40 שניות.

בשורה התחתונה

ההחלטה שאתם צריכים לקבל עכשיו היא לא איזה אמן להביא. היא האם יש בערב שלכם מקום ל-40 דקות שבהן כולם יושבים ומסתכלים לאותו כיוון. אם התשובה כן, מופע במה יעשה שם דברים שדי.ג'יי לא יכול לעשות. אם התשובה לא, וזה לגמרי לגיטימי, שקלו מינגלינג בקבלת הפנים במקום, או פשוט תשקיעו ברחבה ובאוכל ותצאו מורווחים.

תסתכלו על לוח הזמנים של הערב שכתבתם. יש שם חלון של 45 דקות שקטות?

אם יש, שלחו לי בעמוד יצירת הקשר או בוואטסאפ שלושה דברים: התאריך, העיר או האולם, וכמה אנשים בערך (וכמה מהם מתחת לגיל 12). עם שלושת אלה אני כבר יכול להגיד לכם אם זה מתאים, ואם לא, מה כן.