אמן חושים בזום: 30 דקות מול 40 מסכים

יש לך צוות שיושב בארבע ערים. אולי בשתי מדינות. מישהו במשרד, מישהו בסלון עם כלב שנובח ברקע, ואחד מתחבר מהאוטו כי הוא בדרך לאסוף ילד. ועכשיו צריך להכניס לשם חצי שעה שתגרום לאנשים להרגיש שהם היו באותו חדר. זה הרגע שבו רוב המנהלים מקלידים את המילים "אמן חושים בזום" ומקווים שזה קיים.

זה קיים. זה עובד. אבל לא באותה צורה שזה עובד על במה, ובעיניי מי שמוכר לך את שניהם כאילו זה אותו דבר, פשוט לא ניסה את שניהם מספיק פעמים.

מופע חושים בזום באמת עובד, או שזו פשרה של קורונה?

בואו נודה באמת: זה התחיל כפשרה. ב-2020 כולנו עשינו דברים מוזרים מול מצלמה. אבל מה שהתברר אחרי כמה עשרות מופעים כאלה זה שיש דברים שדווקא עובדים יותר טוב בזום, ויש דברים שפשוט מתים שם.

מה שעובד יותר טוב: הפנים. באולם עם 150 איש, מי שיושב בשולחן האחורי רואה אותי בגודל של אגודל. בזום כל אחד רואה אותי בקלוז אפ, ואני רואה את כולם בקלוז אפ. כשמישהו חושב על מספר ואני מסתכל עליו, אני מסתכל עליו ממש, לא לכיוון הכללי של שולחן 7. ה-micro expressions, אותן תנועות זעירות בפנים שנמשכות פחות משנייה ומסגירות מתי בן אדם נבהל מהתשובה, נראות במסך הרבה יותר ברור מאשר מטר וחצי ממני על במה.

מה שמת: התגובה הקבוצתית. בחדר אמיתי, כשמישהו נדהם, שלושים איש נדהמים איתו כי הם שומעים אותו. בזום, אם כולם על mute, אתה מקבל שלושים פרצופים שותקים שאולי צוחקים ואולי בדיוק ענו למייל. זה ההבדל המשמעותי, וזה גם מה שקובע אם המופע שלך יצליח או יהיה נחמד.

כמה זמן מופע חושים בזום צריך להיות?

על במה אני עושה 45 דקות. בזום אני עושה 30 עד 35, ולא בגלל שאין לי חומר.

הקשב מול מסך נשחק אחרת. בערך בדקה 28 אני רואה את זה קורה, אנשים מתחילים להזיז את העכבר, מישהו פותח טאב. אז המופע בנוי כך שהשיא נמצא לפני זה, והסיום מגיע בזמן שבו הקהל עדיין רוצה עוד חמש דקות. זה תמיד עדיף על המצב ההפוך.

אגב, גם המבנה שונה. אמן חושים שמעביר מופע במה בונה אותו כעלייה ארוכה עם שיא אחד גדול בסוף. בזום אני בונה שלושה שיאים קטנים יותר, כי כל שבע או שמונה דקות אני צריך להחזיר אליי מישהו שהמוח שלו כבר התחיל לשוטט.

מה אתם צריכים להכין מהצד שלכם?

רשימה קצרה, ובאמת קצרה:

• מכשיר אחד לכל אדם. לא חדר ישיבות עם עשרה אנשים סביב מסך אחד. אם יש לך חדר כזה, ספר לי מראש ואני בונה את זה אחרת.
• מצלמות פתוחות. זה לא אופציונלי אצלי. מופע חושים מול שלושים ריבועים שחורים עם ראשי תיבות הוא הרצאה, לא מופע.
• הרשאת unmute לכולם. את הצחוק צריך לשמוע. אני מבקש מההפקה לא לכפות mute גורף.
• נייר ועט ליד כל אחד. אני שולח על זה תזכורת ביום המופע, וזה נשמע שולי עד שאתה רואה כמה קטעים נשענים על זה.
• איש קשר אחד שזמין בצ'אט. מישהו מהצוות שאני יכול לכתוב לו "תוכל לעשות spotlight על יעל" בלי לעצור את המופע.

אני מתחבר 20 דקות לפני ההתחלה לבדיקת אודיו ותאורה. לא כי אני חרד (טוב, גם), אלא כי בזום התקלה היחידה שהורסת מופע היא תקלת סאונד, וזו היחידה שאפשר למנוע מראש ב-100 אחוז.

לאילו אירועים זה מתאים?

המופע בזום עובד טוב ב:

• אירועי חברה לצוותים מרוחקים או היברידיים
• ימי גיבוש שחלקם פיזי וחלקם מחובר מרחוק
• כנסים פנימיים ו-town hall שצריכים משהו שיחזיק את האנשים אחרי המצגות
• חגיגות פרטיות כשחלק מהמשפחה בחו"ל
• בר ובת מצווה שמשלבים קרובים שלא יכולים להגיע

מה שזה אומר זה שהמקרה הכי חזק לזום הוא כשהחלופה היא לא במה, אלא כלום. אם כל האנשים שלך ממילא יושבים באותו בניין, אני אגיד לך בכנות שעדיף מופע פיזי, גם אם זה יותר מורכב לוגיסטית.

מתי לא כדאי להזמין אותי לזום?

הנה החלק שעולה לי כסף להגיד, ואני אומר אותו בכל שיחה ראשונה.

אם יש לך מעל 60 עד 70 מסכים, המופע משנה אופי. אני כבר לא יכול לראות פנים, אני לא יכול לבחור מישהו מתוך תגובה שקלטתי, וההשתתפות הופכת לתור. זה עדיין מופע, אבל הוא הופך לצפייה במקום לחוויה, והפער בין 40 מסכים ל-90 מסכים גדול בהרבה מהפער בין 100 איש ל-300 איש באולם. במקרים כאלה אני בדרך כלל ממליץ על אחת משתיים: לפצל לשני מפגשים, או לוותר על הזום ולעשות מופע פיזי כשיהיה אפשר. אני מעדיף להגיד לך את זה עכשיו מאשר שתשב אחר כך ותנסה להבין למה זה היה "בסדר" ולא יותר.

עוד מקרה: ארגון שבו התרבות היא מצלמות סגורות, ואין לך סמכות לשנות את זה ליום אחד. תכל'ס, זה לא יעבוד. עדיף שנדבר על פורמט אחר.

כמה עולה מופע חושים בזום?

שאלה לגיטימית לגמרי, ואני לא אתחמק ממנה.

בזום נופלים שני דברים שמייקרים מופע פיזי: נסיעה וזמן הפקה באתר. אין ארבע שעות לאילת, אין העמסה ופריקה, אין המתנה של שעה וחצי כי הנאום של המנכ"ל נמשך. זה מוריד מהמחיר, וזה הוגן שזה יוריד.

מה כן מזיז את המספר:

• אורך המופע. 20 דקות פתיחה לכנס זה לא 35 דקות מופע מלא.
• גודל הקהל. ככל שיש יותר מסכים, נדרשת יותר הפקה ולפעמים מפעיל נוסף.
• יום ושעה. חמישי בערב ושישי מתומחרים אחרת מיום שני בצהריים.
• התאמה אישית. קטע שנבנה סביב מוצר, מיזוג חברות או שם של מנהל שפורש דורש עבודה מראש.
• שפה. מופע באנגלית לצוות בינלאומי, ולפעמים גם שעה לא ישראלית.

מספר מדויק אני נותן רק אחרי ששמעתי את שלושת הפרטים האלה. לא כי יש טבלה סודית, אלא כי הצעה שנזרקת לפני שמבינים מה האירוע היא בדרך כלל הצעה שמישהו משלם עליה אחר כך.

מה בעצם רואים שם?

המופע בנוי על שמונה שקרים. לא במובן שאני משקר לקהל על מה שקורה, אלא במובן שכל קטע נשען על הנחה אחת שהמוח שלך עושה אוטומטית ולא בודק. היופי פה הוא שבזום ההנחות האלה דווקא חזקות יותר, כי אנשים בטוחים שמסך מגן עליהם. הם בבית. הם בשליטה. הם בחרו מספר בראש שלהם, אף אחד לא יכול להגיע לשם.

ואז אני אומר את המספר בקול רם, והשקט שנוצר בחדר הווירטואלי הזה שווה את כל הלוגיסטיקה.

בשורה התחתונה: אם הקהל שלך מפוזר, מצלמות פתוחות, ומספר המשתתפים סביר, זה יעבוד. אם אחד משלושת התנאים לא מתקיים, תגיד לי ונחשוב יחד על משהו אחר.

שלח לי בעמוד יצירת הקשר או בוואטסאפ שלוש שורות: התאריך, כמה מסכים צפויים להיות, ובאיזו שפה. אני חוזר עם תשובה ברורה, כולל "לדעתי זה לא מתאים לכם" אם זה מה שאני חושב.